<h1>רבינו ירוחם ני"ב חי"ב</h1>
<h2>דף כא:</h2>
לא ישכור אדם מרחצו לגוי מפני שנקראת על שמו והגוי עושה בו מלאכה ויאמרו שעושה במצו' ישראל כי אינם רגילין לתת מרחץ באריסו' אבל שדה מותר אפילו שלוקח חלק בפירות פי' הישראל דאמרי אריסותיה קא עביד כלומר באריסו' קבלה ואינו שכירו כך פשוט בע"ז אבל אם היה במקום שנותנין מרחץ באריסות כמו שדה מותר כאשר אכתוב. להשכיר תנור לגוי בדבר ידוע כתב הרמב"ן שאסו' כמו מרחץ שכתבתי למעלה ורבי' האיי גאון כתב שמותר כיון שמפורסם הדבר שנוהג להשכירו וליתנו באריסות יאמרו אריסותיה קא עביד וכן במרחץ. וכל אותם הדברים שנתפרסם כבר שאינו שוכר פועלי' לעשות מלאכה ולוקח הריוח של רחיצה ואפיה אלא שוכרן לשנה או לחדשים מותר בהבלעה ואין מלאכ' הגוי על שם ישראל אבל אם היה משכירם ליום אסור ליקח שכר שבת וי"ט וכן עיקר כמו שכתב רבי' האיי כי הכל לפי הענין שדרך אותו העיר ליתנו באריסות ודרך אותו אדם.
קבולת כלומר גוי שקבל לעשות שום מלאכת קרקע של ישר' בדבר ידוע ועשה בה בשבת או ביום טוב אם הוא תוך תחום העי' אסור משום חשד שמא יאמרו שכירי יום הם ומלאכה של ישראל היא אבל אם עושין המלאכה חוץ לתחום מעירו מותר. ואם יש שם ישראל או שיש עיר סמוכה למקום שעושין בו המלאכה שיוכל ישראל ללכת שמה בשבת אפילו חוץ לתחום עירו של בעל הקרק' אסור משום חשד כמו שכתבתי. ודוקא בשבתו' וימי' טובי' מותר חוץ לתחום כמו שכתבתי, אבל בחולו של מועד שהולכין ישראל מעיר לעיר אפילו חוץ לתחום אסור כך פשוט במועד קטן ופי' הראב"ד דלא מיירי זה בקבלנות דשדה דההיא אפילו בימי אבלו מותר כמו שכתבתי נתיב כ"ח [ח"ב] בענין אבל. ולא מיירי כמו כן בדבר תלוש כגון מטלטל דההיא אפילו בימי אבלו מותר בבית אחרי' כמו שכתבתי וכמו כן בשבת כדאמרינן נותנין עורו' לעבדן וכלים לכובס גוי שכלם מותרין עם השמש כאשר אכתוב למטה [שבת י"ט ע"א], אבל זה מיירי בקבלנות בנין שקבלו אומנין גוים קודם שבת או קודם י"ט לבנות לו בית בדב' ידוע דלעצמן הם עושין ואסרו אותו תוך התחום משום מראית העין שאין הכל יודעין שהוא קבלנות כמו שכתבתי ובחול המועד אפילו חוץ לתחום כמו שכתבתי. ור"ת התיר קבלנו' בית כמו שדה ופי' ההיא דמקבלי קבולת באבל ור"י חלק עליו וכן עקר וגם ר"ת חזר בו ולא רצה לעשו' מעשה כשבנה ביתו ויש מהגדולי' שהחמירו על עצמן אפילו שקבל הגוי לסתת האבנים בידו בדבר ידוע ותקנן בביתו של גוי עצמו. כללא דמילתא קבלנות שדה שקבלו הגוי לעשותו בדבר ידוע ואפילו לוקח הישראל חלק בפירות כאשר אכתוב למטה וכל דבר שדרכו ליתנו באריסות מותר לעשות בו הגוי מלאכה בשבת או בי"ט אפי' בתוך התחום דיאמרו אריסותו הוא עושה וכן אם [מ]טלטל ועושה אותה הגוי בביתו של גוי עצמו ואפי' המלאכה מפורסמת וידועה לבעליה מאחר שעושה אותה בבית הגוי שאינו מקום מפורסם, ואם אין המלאכה מפורסמת וידועה לבעליה כגון עורות לעבדן וכלי' לכובס גוי שנותנין לו עם השמש אפי' שעושה אותו במקום מפורסם מותר אפילו תוך התחום, ואם מלאכה מפורסמת וידוע לבעליה ועושה אותה במקום מפורסם אסור. וקבלנות בית שקבלו הגוי לבנותו בדבר ידוע שהיא מלאכ' ידועה מפורסמת לישראל ואין דרכו לקבלו באריסות וכן כל כיוצא בזה מבית שאין דרכו ליתנו באריסות, תוך התחום אסור משו' מראית העין כמו שכתבתי, וחוץ לתחום מות' ובלבד שלא ידור שם ישראל שלא יהיה שום עיר קרובה משם שיוכל ישראל ללכת שם ולראות שבונין בבנין ישראל כמו שכתבתי זה פשוט ומוכח ובע"ז. ומוכח שם במועד קטן דאם הוא אדם חשוב ובנו לו חוץ לתחום שלא יכנס שם מההי' עובדא דמר זוטרא בנו ליה אפדנא. והראב"ד פיר' ההיא עובדא דלא היתה קבלנות גמורה אלא היו לוקחין תבן ממקום של מר זוטרא שהיו מערבין בטיט הלבני' כי כך התקינו אפילו שהיה לדבר ידוע שכירותם ובנו בה בי"ט שלא מידיעת מר זוטרא ולפי' לא היה רוצה ליכנס לאותו בית אבל אם היה קבלנות גמורה מבית חוץ לתחום שמותר כמו שכתבתי נר' כי אפילו אדם חשוב מותר. ולמטה אכתוב דין מרחץ ותנור וכל דבר שנתפרסם ונודע שנותנו באריסות. ירושלמי [שבת פ"א ה"ח] אומנין גוים שהן עושין עם ישראל בתוך ביתו אסור בתוך ביתם מותר ודוקא בקבלנות אבל בשכר אסור. ודוקא בתלוש אבל במחובר לקרקע אסור, בעיר אחרת בין בתלוש בין במחובר מותר ודוקא בקבלנות. פי' בעיר אחרת חוץ לתחום ואין שם ישראל כדאמרי' [מו"ק י"ב ע"א] מקבלי קבולת תוך התחום אסור חוץ לתחום מותר.
<h2>דף כב.</h2>
ישראל וגוי שקבלו שדה בשותפות לחכירות לא יאמר ישראל לגוי טול אתה חלקך בשבת ועבוד השבת ואני בחול כך פשוט בע"ז וכתוב בתוספתא וכן גר וגוי שירשו מרחץ מאביהם לא יאמר ישראל לגוי טול אתה חלקך בשבת וכו'. ועוד פשוט בגמרא ואם התנו ישראל וגוי קודם שלקחו השדה ואמר לו טול אתה חלקך בשבת מותר. ואם לא התנו ובאו לחשבון ואמר לו טול אתה וכו' אסור. ואם מסתמא לקח הגוי בשבת בלא אמירת ישראל מותר כי היא בעיא ולא איפשיטא ואזלי' לקולא. ישראל שגבה חצי תנור בחובו מגוי אחד ולא התנו מתחלה אסור לומר לו טול אתה כו' כמו בשדה שכתבתי למעלה דהוי כאלו מעמיד פועל במקומו שיעשה מלאכת השבת והוא עושה במקומו למחר כך כתבו בתו' בההיא שכתבתי למעלה וכתב ר"ח וכן הדין בעצמו ברחים של מים. תנור שלקחו ישראל במשכון והישראל לוקח שכר התנור ואין לו שום משא ומתן אחר בו אפילו לא התנו טול אתה חלקך וכו' מותר ליטול שכר שבת ולומר לו טול אתה בשב' ואני בחול כך כתבו בתוס' בע"ז. ישראל וגוי שנשתתפו בשדות ובהמות לחרוש והוא בענין שמות' בשדה כמו שכתבתי למעלה דאמרי אריסותיה קא עביד מה יעשה מהבהמות כתוב בתשובה אחת מרבני צרפת דאין נראה לו להתיר אלא שימכרם לגוי האריס או יזקוף עליו דמיהם במלוה, אבל לא בשאלה ולא יהיה לגוי רשות להוציאם. ויש למצא תקנה שלא יוציאם הגוי שיזקוף הדמים על הגוי במלוה ויחזור וימשכנם לישראל ולא ימשכן להרהן אצלו אלא שיעשה אפותיקי כל זמן שלא יפרע לו מעותיו ואפילו הרהינו אצלו ויש להתיר כל זמן שלא יאמר לו מעכשיו דק"ל (כרבנן דאמרי) [כרבא דאמר] [פסחים ל"א ע"ב] מכאן ולהבא הוא גובה ובענינים אלו יש להתיר ע"כ. להחליף משכון לגוי בשבת נהגו בו התר מטעם שיהיה מלבוש או דבר שאינו מוקצה ויוציאנו הגוי דרך מלבוש כי אין משא ומתן וגם בישראל מותר בענין זה אם הישראל צריך ללובשו כך כתבו המפרשים.
